הקורונה היא הרגע לעבור ממשבר עמוק לעולם ירוק

מאת: עמית אשכנזי וצרויה קלוואו שבח

שריפה במפעלי בזן, 2016. אנרגיה מתחדשת תוכל להניע התאוששות כלכלית. קרדיט: אילן מלסטר / המשרד


המגפה חשפה את המשמעויות של תכנון עירוני שאינו בר-קיימא, תלות במזון מיובא והיעדר גישה לתשתיות ושירותים בסיסיים. את התיקון צריך לעשות ב"קפיצה סביבתית" כבר בתקציב הקרוב.


משבר הקורונה יצר זעזוע מערכתי חסר תקדים החושף במלוא העוצמה נקודות תורפה חברתיות, כלכליות וסביבתיות בישראל. כעת, רגע לפני שהמסלול ליציאה מהמשבר יעמוד בלב דיוני התקציב וחוק ההסדרים, עלינו להבטיח נוסחה מיטבית, שתוביל אותנו אל עתיד שבו איכות החיים של כל אחת ואחד מאיתנו תצא נשכרת בשגרה ויכולתנו, כחברה, להתמודד הינה מיטבית.


מסלול שכזה חייב להתבסס על קבלת החלטות אינטגרטיבית, מבוססת נתונים, הבוחנת את הצרכים ואת ההזדמנויות למשק בראייה רב-ממדית, המתכללת שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. אסור לשקוע בראיה כלכלית צרה ומוטה במצב משברי.



מתחם הבורסה ברמת גן, ריק צילום: תומר אפלבאום


בעודנו בסגר, חווינו בצורה ישירה ועל בשרנו את המשמעויות של תכנון עירוני שאינו בר-קיימא. איכות החיים שלנו בסגר מיקדה את הזרקור על הפשרות באיכות החיים האורבנית שלנו, שרבים מאיתנו משלימים אתן ביום-יום, ובמיוחד על היעדר הגישה למגוון רחב של שירותים בקרבה מיידית לכל תושב - מסחר, שטחים פתוחים וירוקים ושירותים ציבוריים. משבר הקורונה חידד ביתר שאת גם את תסמונת הניידות הלקויה של ישראל. היסטוריה של הקצאת שטחים ותקציבים לצורות תחבורה מזהמות ולא יעילות במקום להליכה ברגל, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית, יצרה מערכת ניידות מקוטעת שהגבילה אותנו אף יותר מהרגיל. לא לחינם עושות כעת ערים כמו מילאנו שינוי דחוף של 180 מעלות בתיעדוף הרחובות לטובת הליכה ואופניים. הן מכירות בכך שמונופול הרכב הפרטי בעיר שייך לחשיבה מיושנת.


נושאים רבים נוספים עלו על הפרק במשבר הקורונה ותרמו לחששותינו. ביניהם בלט במיוחד נושא הביטחון התזונתי בישראל והתלות במזון מיובא. במצב החירום הנוכחי הגישה שלנו למוצרים מחו"ל מוגבלת, וכך אנו עלולים להיאלץ להתמודד עם חוסרים במזון בריא ובר השגה. מכאן, שבניגוד למוכנות למצבי חירום ביטחוניים, מדיניות הסגר המהירה והאפקטיבית של הממשלה בתגובה לנגיף הותירה רבים בישראל ללא גישה לשירותים ותשתיות בסיסיים - דיור, מזון, הכנסה וחינוך. בכל התחומים הללו ניכר היה שהקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה - חרדים, ערבים, נשים, ילדים, בעלי מוגבלויות וקשישים - נותרו חשופות במיוחד.


כעת, עם היציאה מהגל הנוכחי של המגפה, צפויה הממשלה לאמץ כלי מדיניות נוספים שיספקו תמיכה למשקי הבית ולתעשייה, על מנת לאפשר להם לצלוח את המשבר. המדיניות המיידית, אשר תבוא לידי ביטוי כבר בשבועות הקרובים במסגרת התקציב וחוק ההסדרים, צפויה לעסוק בעיקר את הציר החברתי-כלכלי. הציר הסביבתי, שכולל יעדים קונקרטיים להם ישראל התחייבה - למשל להפחתת פליטות גזי חממה - עלול לעבור לספסל האחורי ואף לסבול מרגרסיה. התעלמות הממשלה ממנו תייצר נזקים מיידיים לבריאות, לאיכות החיים ולחוסן של ישראל כבר בטווח הקצר והבינוני.


מבנה התחנה המרכזית בתל אביב. צורות תחבורה מזהמות ולא יעילות. צילום: תומר אפלבאום


את הסיכון הזה זיהו באיחוד האירופי, ב-OECD, באו"ם ובארגוני חברה אזרחית. הם קראו לממשלות העולם להיזהר מצעדים שחותרים תחת יעדים סביבתיים, ולנצל את ההשקעה המסיבית בתגובה למשבר כדי לבצע קפיצת מדרגה בהתמודדות הסביבתית שלהן. ואכן, תוכניות התמריצים להתמודדות עם הקורונה מהוות חלון הזדמנויות לחזק גם יעדי מדיניות קיימים המייצרים תועלות כלכליות-חברתיות וסביבתיות, כגון: הפחתת פליטות גזי חממה, בניית חוסן אקלימי, הגברת הביטחון התזונתי, מעבר לכלכלה מעגלית שוויונית ויעילה. צרפת, לדוגמה, הציגה בימים האחרונים שורה של קריטריונים סביבתיים כחלק מחבילת הסיוע לחברת התעופה אייר פראנס.


בנוסף, המגפה מספקת למוסדות הבינלאומיים הזדמנות להעריך את הדחיפות להתמודד עם סיכונים גלובליים אחרים, אך בעלי פוטנציאל דומה לשיבוש הכלכלה העולמית. לדוגמה, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IERNA), פרנצ'סקו לה קמרה, אמר שהמשבר העולמי חשף את הפגיעות העמוקה של המערכות הקיימות בתחום האנרגיה. לדבריו, הסוכנות מצאה שהאצת ההשקעה באנרגיה מתחדשת יכולה לייצר תועלות כלכליות אדירות, תוך שהיא מסייעת גם להתמודד עם משבר האקלים.


אנו מזהים מספר הזדמנויות לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל באמצעות ההתמודדות עם משבר הקורונה: אם תשלב הממשלה קריטריונים של סביבה, בריאות ציבור וחברה בחבילות התמריצים הכלכליים שהיא משיקה - המגפה הזאת יכולה לסמן את תחילת המעבר לחברה יותר שוויונית, חסונה ובת-קיימא. חברה עם כלים מפותחים להתמודדות עם משברים גם בעתיד - מגפות, שינויי אקלים, איומים שעדיין אינם נראים, ועם ההשלכות הכלכליות שלהם. במקום לחזור לשגרה של לפני הנגיף, ניתן למנף את את ההקצאות התקציביות, זרם ההשקעות, החקיקה והרצון הפוליטי שמתקיים כעת, על מנת לבצע קפיצת מדרגה. זה ישרת את כלל האזרחים ולא רק אלו שבמעלה הפירמידה.


פארק הירקון בתל אביב ריק, החודש. צילום: מגד גוזני


כך לדוגמה, אנרגיה מתחדשת יכולה להניע התאוששות כלכלית עולמית ברמה מוערכת של 100 טריליון דולר מ-2020 עד 2050, כך לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת. המשבר גם הציג הזדמנויות חדשות להאצת עבודות תשתית לטובת מערכת התחבורה הציבורית בזמן שהכבישים ריקים, והראה מה ניתן להשיג עם מדיניות נכונה - מהפחתת זיהום האוויר ועד שינויים משמעותיים בצריכה. כל אלה דורשים פעולה דחופה.


תקציב המדינה עד סוף שנת 2021, שיגלם בתוכו את סדרי העדיפויות בשנתיים הקרובות ואף לאחר מכן, הוא עניין שמשרדי הממשלה שוקדים עליו כעת. הוא יעבור אל הכנסת 90 יום לאחר כינון הממשלה. מיליארדי שקלים נוספים ודאי ייכללו בחבילות התמריצים שהממשלה כבר החלה להזרים לכלכלה הישראלית, והממשלה תידרש להמשיך בכך. מעל לכל, עלינו להבטיח כי הכספים הרבים מושקעים בפרויקטים שמעצבים מחדש את המרחב הציבורי ומבטיחים את בריאות הציבור. ללא חזון ברור ועקרון מארגן בתגובה הממשלתית ובדרישות הציבור, יתפספס הפוטנציאל להפוך את הנסיבות הנוכחיות למנוע שינוי, שתחילתו במשבר גדול וסיומו בעידן חדש של כלכלה ירוקה ושוויונית.


עמית אשכנזי וצרויה קלוואו שבח הם מומחים למדיניות סביבתית, המבצעים מחקרים וכותבים תוכניות אסטרטגיות עבור משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, קרנות, ארגוני או״ם והאיחוד האירופי

רדיקל הוא פרויקט מבית הברית הישראלית