ויקיתזה: המקום ה-9 בתחרות הרעיונות

מאת: אלי יזרעאלי


בעולם יש ספריות וספריות דיגיטליות. אולם משאב ידע ענק, שמתחדש מדי יום, יורד לטמיון ומושלך לפח. מדובר באינסוף חיבורים אקדמיים שנכתבים מדי שנה באוניברסיטאות ומכללות בארץ ובחו"ל. מדי יום עמלים מיליונים רבים של סטודנטים על עבודות סמינריוניות, עבודות רפרט ואחרות, במסגרת לימודי התואר הראשון והתארים המתקדמים. נעשה בהן שימוש במחקרים חדשניים, מועלים בהם רעיונות והם חלק משרשרת המחקר. 


"יש שיטענו שמאגר כזה מעודד העתקות. אך למעשה התוצאה תהיה הפוכה". קרדיט: Steve Helber/אי־פי

החיבורים הללו הם בכל תחום במדעי החברה והרוח, מדעי החיים ומדעים מדויקים, רפואה, אומנויות, תזונה ומה לא. המרצה או עוזר ההוראה הם היחידים שבאמת קוראים את העבודות האלו - וגם זה לא בכל המקרים. לאחר שחיבורים נבדקים, רק בודדים, ממש מתי מעט, בעיקר של דוקטורטים ועבודות MA נשמרים ומוצעים בדרכים שונות לציבור. החלק הארי (מעל 99%) נזרק או פשוט נשכח ונמחק מכונני המחשבים. זה משאב עצום שאינו מנוצל.


כמנחה סטודנטים לכל התארים, קראתי בחיי אלפי עבודות אקדמיות בתחומים מגוונים. רבות מהן היו חלשות או סתמיות, אבל חלקן היו מבריקות ממש וכללו רעיונות מהפכניים. אני מציע להקים מאגר כזה, רב-תחומי ורב-לשוני, שעשוי לשמש גם פלטפורמה לעבודה משותפת בתחומים שונים, ולשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות שיתבסס על המשאב האמור, כשלצדו גם כלי עזר אקדמיים, דוגמת מילון מונחים אקדמיים ופלטפורמות לעיבוד סטטיסטי.


המאגר יוכל להציג מודלים מחקריים, תתי-תחומים בנושאים שונים ולכוון למאגרים ביבליוגרפיים רלוונטיים. מאגר אינטרנטי כזה, פתוח לכל ללא עלות, עשוי לשרת מספר מטרות מרכזיות: ראשית, הוא אמור להיות מקור מרכזי לידע אקדמי מצטבר ועדכני. שנית, המאגר ישרת לא רק סטודנטים אלא גם מרצים, מסיימי אוניברסיטאות, אינטלקטואלים, אוטודידקטים, תחקירנים, תלמידי תיכון ועוד ועוד. מאגר כזה, שהטווח שלו יכול לנוע מרפרט (כולל מבחני בית) ועד פוסט-דוקטורט, עשוי לספק מידע עצום שאינו כלול במאמרים המופיעים בכתבי העת המוכרים.


"המאגר יהיה רב-תחומי ורב-לשוני וישמש גם פלטפורמה לעבודה משותפת בתחומים שונים ולשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות". צילום: Ronen Zvulun / REUTERS


יש שיטענו שמאגר כזה מעודד העתקות. אך למעשה התוצאה תהיה הפוכה: כיוון שהמאגר יהיה חינמי, הוא יאפשר לא רק לסטודנטים אלא גם למרצים לבדוק אם לא נעשה בו, כמו בכל מקור מידע אחר, שימוש לרעה. יתר על כן, קיומו של המאגר עשוי להחליש מאוד אתרים שמוכרים לסטודנטים עבודות מיד שנייה, כשהקונה אינו קורא אפילו את הנכתב. בישראל פועלים כיום אתרים כאלה והם בבחינת סדין אדום מול עיני המרצים, שלעתים נותרים חסרי אונים. המאגר המוצע עשוי להוות פתרון לבעיה זו.


אם נביט ברשימה, נלמד שלפי הסטטיסטיקה, מדובר בכוח קנייה רציני מאוד. המאגר יהיה פתוח לכולם, אך כל מי שיתרום אליו מעבודותיו (תהיה ועדת עריכה ושיפוט), יקבל כרטיס מגנטי שיקנה לו הטבות בעולם כולו. ברור שזה גם אינטרס של העסקים שמעמידים למכירה נכסים, טובין ושירותים. גם מי שמסיים לימודיו באוניברסיטה ימשיך להיות חבר במאגר הזה, הן מתוך עניין, הן מתוך אינטרס או מכל סיבה שהיא. כלומר, מדי שנה יצטרפו אליו עשרות מיליוני סטודנטים חדשים.


כמי שמצוי בעניין, אין מאגר כזה. אני מכנה אותו "ויקיתזה". עיקר ההשקעה היא בתפעול וזה לא מעט, אך בחישוב עתידי, נראה שכדאיותו רבה ואף מובטחת. בתוך כמה שנים עשוי האתר להפוך לאחת הרשתות החברתיות החזקות בתבל הנהנית מקהל איכותי. ניתן יהיה להשתמש בו לחיפוש עבודה בתעשיות ובתחומים שונים (לכל חיבור אקדמי יצורף הרזומה של הכותב) ואפילו למצוא שידוכים והיכרויות. וחשוב מכל - מאמציהם של מאות מיליוני סטודנטים ולומדים לא ירדו לטמיון ויסייעו לבניית הידע האנושי.


חבר השופטים בתחרות "רדיקל" בשיתוף "הארץ": איתמר ויצמן, יאיר אסולין, להב הלוי, לי ירון, ליהיא סקולר, עפרי אילני, נטע אחיטוב ועמית נויפלד.

רדיקל הוא פרויקט מבית הברית הישראלית