דעתם אמנותם: המקום ה-10 בתחרות הרעיונות

מאת: מולי גולדברג


בעשורים האחרונים חלה נסיגה של ממש במעמדם של השדות ההומניסטיים בארץ ובעולם מבחינה ערכית, תרבותית וכלכלית. מדעי הרוח, שהיוו בעבר את עמוד השדרה ואת האורים והתומים בנושאים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ותרבותיים, מודרים זה מכבר מזירות אלו.

מחאת סטודנטים למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. קרדיט: אמיל סלמן /ג'יני


מדעי הרוח (Humanities) נזנחו לטובת שורת הרווח. המדיניות הכלכלית הלאומית מכוונת להשקעה בטיפוח מיומנויות המיועדות למיצוי רווחים בשוק הגלובלי והתחרותי. עקב כך נזנחו מיומנויות חשובות אחרות, הנחשבות "רכות" יותר, מעולמם של מדעי הרוח. רטוריקה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, הפעלת הדימיון, סקרנות, קריאה וכתיבה, מיומנויות השפה ועוד, ננטשו לאורך השנים ואת מקומן תפסו גישות תועלתניות או תועלתניות לכאורה, שעניינן הגשמה כלכלית, כפי שמראה הפילוסופית מרתה נוסבאום בספרה "לא למטרות רווח".


מיומנויות הרוח, שלתפיסת קובעי המדיניות אין בהן כדי להביא למיצוי רווחי, הן חיוניות ביותר לשם פענוח ״רשתות המשמעות שטווה האדם לעצמו״, כפי שתיאר הסוציולוג, הכלכלן הפוליטי והפילוסוף הגרמני, מקס ובר, שפעל בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הן באות לידי ביטוי בשפה, בתרבות, בדת, בפילוסופיה, במיתוס, בספרות, בפולקלור, באמנות, בהיסטוריה, במוזיקה וכן הלאה.

"הזנחת מדעי הרוח הובילה בעקיפין גם לבחירת מנהיגים עשירים אך כסילים". צילום: 2011 Dorann Weber / Getty Images


כפי שהראתה רחל אליאור במאמרה "המאבק על הרוח", לתהליך הפענוח היסודי המבקש לעמוד על מהותו של האדם ויצירתו ישנן גם "תופעות לוואי", כלומר ערכים הנובעים ממנו, שמדעי הרוח עומדים מבחירה על שמירתם, כגון: צדק, אמת, חירות, שיוויון, חופש ביטוי וביקורת. ערכים אלו הכרחיים להמשך קיומן של הדמוקרטיה והנאורות, בארץ ובעולם, ומעמדם מתערער בימים אלו ממש, בהתאם למעמדם של מדעי הרוח בכלל.


הזנחת מדעי הרוח והערכים הנלווים להם, ובמקביל החתירה הפרוטסטנטית הבלתי נלאית להשגיות ולהצלחה חומרית, הובילו בעקיפין גם לבחירת מנהיגים עשירים אך כסילים, שבעיתות משבר עולמי, כמו זה המתרחש כעת, כושלים בהחלטותיהם ומעדיפים להכחיש את המשבר על-מנת להמשיך ולהניע את הכלכלה, ובכך גוזרים דין מוות על רבים. דוגמאות לכך הן בוריס ג׳ונסון ודונלד טראמפ. נשיא ארה"ב, שבעיני בוחריו נחשב "ווינר" בשל הצלחתו בעסקים (עובדה המוטלת בספק), אך נכשל פעם אחר פעם להפגין ולו שמץ של שכל ישר והיגיון בריא בהחלטותיו ובהצהרותיו הפומביות. כל אלו רק מחמירים עוד יותר מצב שהוא גם כך כמו-אפוקליפטי.9


על מנת לעודד ולהשיב את הרוח למפרשי האנושות, ולאזן בכך מעט את סדר העדיפויות ואת סולם הערכים הכלל אנושי, אני מציע, במעט אירוניה ובהיפוך, להעלות את ערכה של הרוח למעמדו של מטבע. כלומר, להפוך את אהבת הדעת, את האינטלקט ואת היצירתיות לערכים מדידים בעלי משקל פיזי וכלכלי בעולם. כפי שבפולין (בעיר ורוצלאב בפרסומים מ-2015) נוסעים שיקראו ספר תוך כדי נסיעתם בתחבורה הציבורית יהיו פטורים מתשלום, כך סטודנטים למדעי הרוח, אומנים, אינטלקטואלים בעלי תארים מתקדמים או אנשים יצירתיים באופן מיוחד, ייחשבו, בכל הקשור לציבוריות ולמנגנונים העירוניים, ”עשירים" ויהיו פטורים מהחובות של "האדם הרגיל" (כמו מסים או מילואים לדוגמה).



על הדשא, ליד בניין מדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה . צילום: דודו בכר


אנשים אלו, על פי דרגתם, יצירתם וניסיונם, יוכלו לחיות כמו אברכים משודרגים (דעתם אָמָּנוּתָם) או כמו כוהני דת מודרניים, הזוכים לתמיכה מהמדינה ומהציבור במידה כזו שתאפשר להם לפעול בעולם ללא דאגה כלכלית. במערכת החדשה, הרעיון הזה יאפשר לאדם לחיות במשך חודשים ללא הכנסה נוספת. הפיכת אנשי רוח לבעלי מעמד כלכלי גבוה תעלה אותם גם לדרגת בעלי השפעה לה זקוק כל-כך עולמנו ותיתן להם את החירות להפיץ את רעיונותיהם ואת הערכים הנלווים להם.


לתחרות הוגשו כ-700 הצעות ומתוכן בחר חבר השופטים עשר הצעות, כששלושת המקומות הראשונים זכו בפרס כספי מטעם ארגון "הברית הישראלית".


חבר השופטים בתחרות "רדיקל" בשיתוף "הארץ": איתמר ויצמן, יאיר אסולין, להב הלוי, לי ירון, ליהיא סקולר, עפרי אילני, נטע אחיטוב ועמית נויפלד.

רדיקל הוא פרויקט מבית הברית הישראלית